Ktouboth
Daf 14b
משנה: וְאֵילּוּ נֶאֱמָנִין לְהָעִיד בְּגוֹדְלָן מַה שֶׁרָאוּ בְקוֹטְנָן. נֶאֱמָן אָדָם לוֹמַר זֶה כְּתָב יָדוֹ שֶׁלְּאַבָּא וְזֶה כְּתָב יָדוֹ שֶׁלְּרִבִּי וְזֶה כְּתָב יָדוֹ שֶׁלְּאָחִי. זָכוּר הָיִיתִי בִּפְלוֹנִית שֶׁיָּֽצְתָה בְּהִינוּמָא וְרֹאשָׁהּ פָּרוּעַ וְשֶׁהָיָה אִישׁ פְּלוֹנִי יוֹצֵא מִבֵּית הַסֵּפֶר לִטְבּוֹל לֶאֱכוֹל בִּתְרוּמָה וְשֶׁהָיָה חוֹלֵק עִמָּנוּ עַל הַגּוֹרֶן וְהַמָּקוֹם הַזֶּה בֵּית הַפְּרַס וְעַד כָּאן הָיִינוּ בָאִין בַּשַּׁבָּת. אֲבָל אֵינוֹ נֶאֱמָן אָדָם לוֹמַר דֶּרֶךְ הָיָה לִפְלוֹנִי בַּמָּקוֹם הַזֶּה מַעֲמָד וּמִסְפֵּד הָיָה לִפְלוֹנִי בַּמָּקוֹם הַזֶּה.
Traduction
Aux cas suivants, on est admis à attester, une fois grand (majeur) ce que l’on a vu étant petit (mineur). On croit celui qui déclare reconnaître la signature de son père, ou celle de son maître, ou celle de son frère; ou celui qui dit: ''Je me souviens avoir vu telle femme quitter la maison paternelle en tenue de vierge et les cheveux épars (117)Ce qui donne le droit de réclamer le douaire de 200 zouz (Cf 2, 1)'', ou ''tel homme sortait du barbier pour prendre le bain légal de purification avant de se mettre à manger de l’oblation (118)Ceci prouve qu'il est cohen'', ou ''il prenait avec nous autres cohanim sa part d’oblation en grange'', ou ''cet endroit est un champ détourné ayant servi de cimetière'' (dont l’impureté incontestée ne dépasse pas telle limite précise), ou ''jusque là nous pouvions aller le jour du Shabat'' (sans enfreindre la limite de marche). Mais l’on n’ajoute pas foi à celui qui dit: ''Un tel s’était tracé un chemin en cet endroit pour lui servir de passage'', ou ''en cet endroit un tel avait le droit de se placer pour accomplir les cérémonies de se lever et de s’asseoir (à l’enterrement d’un parent), et d’y prononcer l’oraison funèbre'' (parce qu’il s’agit d’une question juridique, de possessions de biens).
Pnei Moshe non traduit
מתני' זה כתב ידו של אבא. ומקיימין השטר על פיו דקיום השטרות דרבנן והימנוהו רבנן בדרבנן:
שיצאת בהנומא וראשה פרוע. ונוטלת כתובתה מאתים כדמפרש טעמא בבבלי דכיון דרוב נשים בתולות נישאות גילוי מילתא בעלמא הוא:
ושהיה איש פלוני יוצא מבית הספר. כשהיינו למדין תינוקות בבית רבן לאכול בתרומה וע''פ עדות זו. מאכילין לו תרומה דרבנן כגון תרומת ח''ל וכה''ג אבל תרומה דאורייתא אין מאכילין דדוקא בדרבנן מהימנינן ליה ולא חיישינן שמא עבד כהן הוא שאסור ללמוד את העבד תורה:
ושהיה חולק עמנו בגורן. ולא חיישי' שמא עבד כהן הוא שאין חולקין תרומה לעבד אא''כ רבו עמו:
ושהמקום הזה בית הפרס. החורש את הקבר הרי זה עושה בית הפרס מאה אמה שכך שערו חכמים שהמחרישה מוליכה עצמות המת וטומאת בית הפרס דרבנן והילכך נאמן לומר המקום הזה הוא טמא ולא יותר:
ועד כאן היינו באין בשבת. דתחומין דרבנן:
אבל אין נאמן וכו'. דאפוקי ממונא הוא ובעינן עדות מעליית':
מעמד ומספד. מקום היה לו כאן להספיד מתיו ולעשות מעמדות ומושבות כדרך שהיו עושין דסד''א דנאמן הואיל והני מפרסמי טפי ולא משקרי בהו אינשי קא משמע לן:
הלכה: תַּנֵּי. וּבִלְבַד דְּבָרִים שֶׁהֵן רְגִילִין בָּהֶן. תַּנֵּי. וּבִלְבַד שֶׁיִּצְטָרֵף עִם אֲחֵרִים.
Traduction
On a enseigné: ce témoignage sur des faits antérieurs est seulement autorisé pour des sujets auxquels on est habitué (comme la signature des 3 dites personnes, non d’autres). Selon un autre enseignement, ce témoignage devra être corroboré par un autre homme déjà adulte au moment du fait à constater.
Pnei Moshe non traduit
תני וכו'. אמתני' דלקמיה קאי ובטעות נדפס ונכון לגרוס המתני' הכא:
גמ' תני ובלבד דברים שהן רגילין בהן. כלומר באלו השלשה שהוא תמיד מצוי ורגיל בהם נאמן להעיד על כתב ידן אבל באיניש דעלמא אפי' היה רגיל אצלו אינו חשוב רגילות:
ובלבד שיצטרף עם אחרי'. הא דנאמן להעיד מה שראה בקטנו דוקא אם יצטרף עמו גדול אחר להעיד:
אֵי זֵהוּ כַרָקוֹם. רִבִּי בָּא בְשֵׁם רַב חִייָה בַּר אַשִּׁי. כְּגוֹן 14b זוֹגִין וְשַׁלְשֶׁלָיוֹת וּכְבָלִים וַאֲוָוזִים וְתַרְנְגוֹלִין וְאַפָּרָטוֹטוֹת מַקִּיפִין אֶת הָעִיר. וָמַר רִבִּי בָּא בְשֵׁם רַב חָמָא בַּר אַשִּׁי. מַעֲשֶׂה הָיָה וּבָֽרְחָה מִשָּׁם סוּמָה אַחַת. הָיָה שָׁם פִּירְצָה אַחַת מַצֶּלֶת אֶת הַכֹּל. הָיוּ שָׁם מַחְבּוּיִים צְרִיכָה. רִבִּי זְעִירָה רִבִּי בָּא בַּר זַבְדָּא רִבִּי יִצְחָק בַּר חֲקוּלָה בְשֵׁם רִבִּי יוּדָן נְשִׂיאָה. וּבִלְבַד כַּרָקוֹם שֶׁל אוֹתוֹ מַלְכוּת אֲבָל כַּרָקוֹם שֶׁלְּמַלְכוּת אֲחֶרֶת כְּלֵיסְטֵיס הֵן.
Traduction
– Que signifie caracwma? Lorsque p. ex. les cloches, ou les chaînes, ou des chiens, ou des oies, ou des coqs, ou des armées en batailles stratiwth'', assiègent une ville (115)En raison de ces obstacles à toute fuite, les femmes sont déclarées inaptes à épouser un cohen Cf J, (Gitin 3, 4) ( 45a). R. Aba au nom de R. Hama b. Ashé raconte: il arriva une fois qu’une fille aveugle s’échappa d’une telle ville ainsi assiégée (en faveur de cette transfuge, toutes les autres personnes furent déclarées pures). S’il y a une brèche (ou rupture du cordon obsidional), elle suffit à déclarer pures toutes les femmes qui avaient été enfermées là. Si la ville contenait des cachettes (où les femmes ont pu se tenir à l’abri), il y a doute sur le point de savoir si les femmes seront déclarées pures, ou non (question non résolue). R. Aba b. Zabda ou R. Isaac b. Haqoula dit au nom de R. Judan Nassi: les filles sont déclarées inaptes à épouser un cohen lorsque le siège est fait par les soldats du gouvernement habituel (de ceux qui, restant là, à demeure, exposent plus souvent les filles au danger), mais non, si le siège est fait par une armées étrangère (passagère), qui se conduit comme les brigands (se contentant de rapine enlevée à la hâte).
Pnei Moshe non traduit
איזהו כרקום. דקתני במתני' כל כהנות שבתוכה פסולות:
דוגין. בעלי מלחמה כמו ארכי דוגין דריש גט פשוט והן מושלי המלחמה:
ואפרטוטות. בלשון רומי דברים המוכנים למלחמה. הערוך:
מקיפין את העיר. ששמו סביבות העיר שלשלאות של ברזל להשמיע קול בהכשל איש הרץ עליהן וכלבים ואווזי' צועקין והילכך כל כהנות שבתוכה פסולות דאינה יכולה לשמוט מהם ולברוח:
מעשה היה כו'. דאע''פ כן אירע פעם א' שברחה משם סומא אחת:
היה שם פירצה אחת. ויכולה לשמוט. מהן ולערוק מצלת את הכל דתלינן כל חדא וחדא לקולא:
היה שם מחבוי'. שיכולה להחבא בהן:
צריכה. מספקא לן אם מצלת על הכל או לא:
ובלבד כרקום של אותה מלכות. הוא דחוששין לפסול הכהנות משום דהן מתיישבין בעיר ויושבים בטח ויש להם פנאי לבעול:
אבל כרקום של מלכות אחרת. הבאה עליהן:
כליסטים הן. דאימת המלכות שבאו בגבולה עליהן והן עוסקין בשלל ובורחין להן ואין להן פנאי לבעול ולא נאסרו הנשים:
וַאֲפִילוּ קָטָן. רִבִּי אִימִּי בְשֵׁם רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי. אֲפִילוּ קָטָן אֲפִילוּ קָרוֹב. אֲפִילוּ קָטָן וְקָרוֹב. נִישְׁמְעִינָהּ מִן הָדָא. חֲנַנְיָה קַרְתִּיסָיָה אִשְׁתַּבַּאי הוּא וּבְנֵיהּ וְאִיתְּתֵיהּ. אֲתוֹן לְגַבֵּי רִבִּי חֲנִינָה וְלָא קִבְּלוֹן. אֲתוֹן לְגַבֵּי רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי וְקִבְּלוֹן. הָדָא אָֽמְרָה אֲפִילוּ קָטָן וְקָרוֹב.
Traduction
– Puisque la Mishna admet l’attestation même d’un esclave ou d’une femme, admet-elle aussi celle d’un enfant? -Oui, répond R. Imi au nom de R. Josué b. Levi, même le témoignage d’un enfant et même celui d’un parent sont admis. -En est-il de même aussi si l’enfant est à la fois mineur et parent? -On peut répondre sur cette question à l’aide de ce qu’il est dit: Hanania de Carthusium fut pris comme captif avec sa femme et ses enfants; ceux-ci attestèrent la pureté de leur mère auprès de R. Hanina qui ne les accueillit pas, et ils renouvelèrent leur attestation auprès de R. Josué b. Levi, qui l’accueillit. Ceci prouve qu’une attestation d’enfant qui est à la fois mineur et parent suffit. (116)Suit un passage traduit en (Sota 1, 3) ( t 7, p 231)
Pnei Moshe non traduit
ואפילו קטן. לשון בעיא הוא דקתני במתני' אפי' עבד אפי' שפחה נאמנין להעידה אם אפי' קטן נאמן וקאמר ר' אימי בשם ריב''ל דאפי' קטן ואפי' קרוב נאמן:
אפי' קטן וקרוב. כלומר אפי' קטן והוא קרוב. אם נימא דנאמן לריב''ל:
נשמעינה כו'. ופשיט לה מדקיבלן ריב''ל והכשירה משום עדות בנה וקטן היה דעדות בעלה לא מהני לה דאין אדם מעיד ע''י עצמו ש''מ אפילו קטן והוא קרוב נאמן:
רִבִּי חִייָה בַּר יוֹסֵף שָׁלַח בָּתָר אִיתְּתֵיהּ. אָמַר. יִסְקוּן עִמָּהּ תְּלָתָא תַּלְמִידִין. שֶׁאִם יַפְנֶה אֶחָד מֵהֶן לְצוֹרְכוֹ תִּתְייָחֵד עִם שְׁנַיִם. וְהָא תַנִּינָן. מוֹסְרִין לוֹ שְׁנֵי תַלְמִידֵי חֲכָמִים שֶׁמָּא יָבוֹא עָלֶיהָ בַדֶּרֶךְ. אָמַר רִבִּי אָבִין. וּבַעֲלָהּ. הֲרֵי שְׁלֹשָׁה. אַף הוּא שָׂכַר לָהּ בַּיִת וְהוּא מַעֲלֶה לָהּ מְזוֹנוֹת וְלֹא הָיָה מִתְייָחֵד עִמָּהּ אֶלָּא בִּפְנֵי בָנֶיהָ. וְקָרָא עַל עַצְמוֹ הַפָּסוּק הַזֶּה יָגַעְתִּי בְאַנְחָתִי וּמְנוּחָה לֹא מָצָאתִי.
Traduction
Pnei Moshe non traduit
ר' חייא בר יוסף כו'. מבואר לעיל פ''א דסוטה:
Ktouboth
Daf 15a
וְחָשׁ לוֹמַר. שֶׁמָּא עֶבֶד הוּא. הָדָא מְסַייְעָא לְהַהִיא דָמַר רִבִּי חָמָא בַּר עוּקְבָּא בְשֵׁם רִבִּי יוֹסֵי בֵּרִבִּי חֲנִינָה. אָסוּר לָאָדָם לְלַמֵּד אֶת עַבְדּוֹ תוֹרָה. 15a לֹא כֵן אָמַר רִבִּי זְעִירָא בְשֵׁם רַב יִרְמְיָה. הָעֶבֶד עוֹלֶה מִשִּׁבְעָה קִרְייוֹת. וַיְדַבֵּר עוֹלֶה מִ[גֹ] פְסוּקִים. תִּיפְתָּר שֶׁלָּמַד מֵאֵילָיו אוֹ שֶׁלִּמְּדוֹ רַבּוֹ כְטֶבִי. וְחָשׁ לוֹמַר. שֶׁמָּא עֶבֶד הוּא. מְסַייְעָא לְהַהִיא דְתַנֵּי רִבִּי חִייָה. נָשִׁים וַעֲבָדִים אֵינָן חוֹלְקִין עַל הַגּוֹרֶן אֲבָל נוֹתְנִין לוֹ מַתְּנוֹת כְּהוּנָּה וּלְוִייָה מִתּוֹךְ הַבַּיִת.
Traduction
– Quant à celui de qui l’on atteste l’avoir vu se baigner, puis manger de l’oblation, n’y a-t-il pas à craindre qu’il en mangeait à titre d’esclave d’un cohen? Cette crainte confirme ce qu’a dit R. Hama b. Ouqba au nom de R. Yossé b. Hanina: Il est interdit à l’homme d’enseigner la Loi à son esclave (sans quoi, celui-ci ne se fût pas baigné pour manger de l’oblation). Mais R. Zeira n’a-t-il pas dit au nom de R. Jérémie (119)J, (Megila 4, 3) que l’esclave peut (au besoin) être appelé parmi les 7 personnes qui, le jour de Shabat, lisent officiellement un la Loi, comme le verset initial ''Dieu parla, etc.'', fait partie des 3 versets du minimum à lire? (Cela ne prouve-t-il pas qu’il a fallu l’enseigner à l’esclave)? On peut expliquer ce cas particulier de la lecture, en supposant que l’esclave l’a apprise seul, ou que son maître la lui a enseignée comme pour Tobie (120)L'esclave de R Gamaliel, par son long service auprès des sages, était bien instruit. De même, pour le témoignage ''d’avoir vu quelqu’un partager avec d’autres cohanim en grange'', n’y a-t-il pas à craindre qu’il ait pris sa part à titre d’esclave d’un cohen? Cette crainte sert d’appui au dire de R. Hiya, que les femmes et les esclaves ne devront pas prendre leur part sacerdotale en grange, mais ces parts ainsi que celles revenant aux lévites leur seront envoyées à domicile.
Pnei Moshe non traduit
וחש לומר שמא עבד הוא. אלטבול ולאכול בתרומה פריך דניחוש שמא עבד כהן הוא ואוכל בתרומה בשביל רבו:
הדא מסייע לההוא דאמר כו'. ובמתני' יוצא מבית הספר קתני:
ופריך לא כן א''ר זעירא העבד עולה מז' קרייות. ממנין שבעה קרואין בשבת וכן אמר ר''ז הדא מילתא וידבר עולה משלשה פסוקים גרסינן וכן הוא במגיל' אלמא יש עבד שלמד תורה:
תיפתר. להא בשלמד מאליו תורה או שלמדו רבו כטבי עבדו של ר''ג ומנהג עבדים נהג בו אבל מתני' קתני שיצא מבית הספר דמשמע שנהגו בו מנהג בנים:
וחש לומר שמא עבד הוא. אחולק עמנו בגורן קאי דניחוש שמא עבד כהן הוא:
אין חולקין על הגורן. דקסבר מעלין מתרומה ליוחסין והילכך אין חולקין לעבד בגורן שלא יעלוהו ליוחסין וכן לנשים אין חולקין מטעמא דמפרש ביבמות פי''א משום גרושה או משום יחוד:
מתוך הבית. משגרין לבתיהן:
מָהוּ לְהוֹצִיא מָמוֹן מִתּוֹךְ עֵדוּתָן. הֵיךְ עֲבִידָא. הָיוּ הַכֹּל יוֹדְעִין עַד שְׂדֵה רְאוּבֵן תְּחוּם שַׁבָּת. וּבָאוּ וְאָֽמְרוּ. עַד כָּאן הָיִינוּ בָאִין בַּשַּׁבָּת. וְנִמְצֵאת הַשָּׂדֶה שֶׁלְּשִׁמְעוֹן. מָהוּ מֵפִיקְתָהּ מִן שִׁמְעוֹן וּמַחֲזִרָתָהּ לִרְאוּבֵן.
Traduction
Bien que le témoignage d’un mineur ne puisse pas impliquer directement une question d’argent, peut-il l’entraîner plus tard? Et voici comment: tous savent p. ex. que la limite du champ de Ruben est égale à la distance de la limite shabatique; puis, on vient dire que jusque là on allait le samedi, il se trouve démontré que l’on est à cet endroit dans la propriété de Simon; dira-t-on qu’en raison de l’attestation antérieure, on enlèvera à Simon cette part de bien pour la rendre à Ruben, ou non?
Pnei Moshe non traduit
מהו להוציא ממון מתוך עדותן. אע''ג דלהוציא ממון אינן נאמנין כדקתני סיפא דמתני' היינו היכא שמתכוון להעיד לאפוקי ממונא אבל אם אין מעידין אלא על דבר שאין בו ממון אלא שמתוך עדותן יוצא ממון כדמפרש ואזיל מהו שיהו נאמנין:
היך עבידא. ה''ד הא כגון שהיו הכל יודעין עד גבול השייך לשדה ראובן הוא תחום שבת:
ובאו. עכשיו ואומרין ע''כ תחום שבת ונמצאת השדה של שמעון כלומר שעכשיו היתה עומדת ביד שמעון מגבול השייך לראובן ע''פ עדותן מהו שיוציאו משמעון להחזיר לראובן שהרי ידוע הוא מה שבתוך התחום הוא של ראובן:
מָהוּ שֶׁיְּהוּ נֶאֱמָנִין לוֹמַר. יוֹצְאִין הָיוּ לְלַקֵּט פַּגֵּי שְׁבִיעִית וְשָׁמַעְנוּ פְלוֹנִי מְמַלֵּל עַל פְּלוֹנִית אִשְׁתּוֹ. אִשָּׁה פְלוֹנִית מְמַלֶּלֶת עַל בְּנֶיהָ.
Traduction
De même, croit-on tels témoins mineurs qui déclarent avoir vu tels individus transgresser le repos de la terre en la 7e année agraire pour cueillir des fruits hâtifs, ou, s’ils disent avoir entendu un tel calomnier sa femme, ou avoir entendu telle femme dire du mal sur la légitimité de ses enfants?
Pnei Moshe non traduit
מהו שיהו נאמנין לומר. להעיד שראו אלו היו עוברין על שביעית ויוצאין ללקוט בפגי שביעית. פגי פירות שאינן מבושלין כל צרכן וכן אם נאמנין לומר שמענו פלוני ממלל שמוציא לעז ושם רע על אשתו וכן אשה פלונית על בניה כלומר דהבעיא היא אם נאמנין להעיד גם כן על חיוב ואיסור או לא:
רִבִּי אָחָא רִבִּי שְׁמוּאֵל בָּעֵי. הוּזְּמוּ מָהוּ שֶׁיְּשַׁלְּמוּ. אוֹ ייָבֹא כַיי דְאָמַר רִבִּי בָּא רַב יְהוּדָה בְשֵׁם שְׁמוּאֵל. אֵין לוֹמְדִין דָּבָר מִדָּבָר בְּעֵדִים זוֹמְמִין. וָכָא כֵן.
Traduction
Est-ce à dire, demanda R. Aha ou R. Samuel (au sujet du témoignage des mineurs dans les questions d’argent), que s’ils sont convaincus de faux, ils devront être condamnés au paiement de la somme en litige, ou admet-on à leur égard, l’opinion émise par R. Aba ou R. Juda au nom de Samuel (121)J, (Sota 1, 1), de ne pas déduire un fait d’un autre, lorsqu’il s’agit d’une conviction de faux (qui renverse tout), et ici non plus, on ne saurait les condamner à payer, parce qu’il s’agit d’une déduction indirecte? (question non résolue).
Pnei Moshe non traduit
הוזמו מהו שישלמו. אבעיא דלעיל ובדרך את''ל מיתפרשא דאם תימצי לומר היכא שאין מתכונין להעד אלא שממון יוצא מתוך עדותן נאמנין ואם חזרו והוזמו על עדותן מהו שישלמו או דאתיא כהאי דאר''י בשם שמואל דאין למדין דבר מדבר בעדים זוממין דעדים זוממין חידוש הוא ואין לך בו אלא חידושו כדאמרינן בפ' מרובה:
וכא כן. וה''נ דאין משלמין אלא אם היו מתכונין להעיד להוציא ממון אבל אם הממון יוצא מתוך העדות לא ולא איפשטא:
תַּנֵּי. שֶׁאָכַלְנוּ בִקְצִיצַת פְּלוֹנִי וּפְלוֹנִי. מָהוּ בִקְצִיצַת. בְּשָׁעָה שֶׁהָיָה אָדָם מוֹכֵר אֶת שְׂדֵה אֲחוּזָּתוֹ הָיוּ קְרוֹבִין מְמַלִּין חָבִיּוֹת קְלָיוֹת וְאֶגּוֹזִים וְשׁוֹבְרִין לִפְנֵי הַתִּינּוֹקוֹת. וְהַתִּינּוֹקוֹת מְלַקְּטִין וְאוֹמְרִים. נִקְצַץ פְּלוֹנִי מֵאֲחוּזָּתוֹ. וּבְשָׁעָה שֶׁהָֽיְתָה חוֹזֶרֶת לוֹ הָיוּ עוֹשִׂין לוֹ כֵן וְאוֹמְרִים. חָזַר פְּלוֹנִי לַאֲחוּזָּתוֹ. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי בֵּירִבִּי בּוּן. אַף מִי שֶׁהָיָה נוֹשֶׂה אִשָּׁה שֶׁאֵינָהּ הוֹגֶנֶת לוֹ קְרוֹבָיו מְמַלִּין חָבִיּוֹת קְלָיוֹת וְאֶגּוֹזִים וְשׁוֹבְרִין לִפְנֵי הַתִּינּוֹקוֹת. וְהַתִּינּוֹקוֹת מְלַקְּטִין וְאוֹמְרִים. נִקְצַץ פְּלוֹנִי מִמִּשְׁפַּחְתּוֹ. וּבְשָׁעָה שֶׁהָיָה מְגָֽרְשָׁהּ הָיוּ עוֹשִׂין לוֹ כֵן וְאוֹמְרִים. חָזַר פְּלוֹנִי לְמִשְׁפַּחְתּוֹ.
Traduction
On a enseigné: l’attestation peut aussi porter sur le ''détachement'' de tel ou tel. Qu’entend-on par là? Lorsqu’il arrive à quelqu’un de vendre son bien patrimonial, ses proches parents remplissent des tonneaux de grains rôtis et de noix (122)J, (Qidushin 1, 5) ( 60c), que l’on brise ensuite devant les enfants, qui se mettent à cueillir ces fruits, en s’écriant: un tel a été détaché (coupé) de son bien; et lorsque ce bien lui fait retour (au jubilé), on recommence la même cérémonial, en disant: un tel est rentré dans son bien patrimonial. R. Yossé b. R. Aboun dit: de même si quelqu’un accomplit une mésalliance, ses proches parents remplissent aussi un tonneau de grains rôtis et de noix (123)C'est peut-être de là que provient l'usage des femmes de jeter des noix à la tête du fiancé le samedi matin avant son mariage, dit M Weissmann, en note à ce pass de l'éd Krotosin, qu’après avoir brisé, on laisse recueillir par les enfants, qui s’écrient alors un tel a été détaché de sa famille. Au moment où il répudie sa femme, on recommence ce cérémonial, en s’écriant: un tel est retourné à sa famille.
Pnei Moshe non traduit
תני. מעידין גם כן על זה שאכלנו בקציצת פלוני כדמפרש ואזיל מהו בקציצת שהיו נוהגין בשעה כו' היו עושין זה לזכר שנקצץ פלוני מאחוזתו וכן אם היה נושא אשה שאינה הוגנת וכו' והיו עושין זכר שלא יתערב זרעו בזרעם כדאמר בבבלי:
אֵילּוּ נֶאֱמָנִין לְהָעִיד בְּגוֹדְלָן מַה שֶׁרָאוּ בְקוֹטְנָן כול'. אֵין נֶאֱמָנִין אֶלָּא בְגוֹדְלָן מַה שֶׁרָאוּ בְקוֹטְנָן. הָא בְקוֹטְנָן לֹא. תַּמָּן תַּנִּינָן. נֶאֱמֶנֶת אִשָּׁה אוֹ קָטָן לוֹמַר. מִיכָּן יָצָא נְחִל. מְהַלֵּךְ לְתוֹךְ שָׂדֵהוּ וְנוֹטֵל אֶת נְחִילוֹ. וָכָה הוּא אוֹמֵר כֵּן. רִבִּי אָחָא רִבִּי חֲנַנְיָה בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. לֹא אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן בֶּן בְּרוֹקָה אֶלָּא עַל נְחִיל שֶׁלַּדְּבוֹרִים שֶׁאֵין גְּזֵילוּ דְבַר תּוֹרָה. תַּנֵּי רַב אוֹשַׁעְיָה. וּבִלְבַד בְּמַפְרִיחַ. אֲבָל בְּשׂוֹכוֹ לֹא. רִבִּי זְעִירָא בְעָא קוֹמֵי רִבִּי מָנָא. לֹא מִסְתַּבְּרָא עַל אָתָרּ. הָא לְאַחַר זְמַן לֹא. אָמַר לֵיהּ. אַף אֲנָא סָבוּר כֵּן. וְתַנִּינָן. בַּמֶּה דְבָרִים אֲמוּרִים. שֶׁהֵעִידוּ בְּמַאֲמָרָן. אֲבָל יָֽצְאוּ וְחָֽזְרוּ אֲנִי אוֹמֵר. מִפְּנֵי יִרְאָה וּפִיתּוּי אָֽמְרוּ.
Traduction
Ils pourront attester, une fois devenus grands (majeurs), ce qu’ils ont vu étant petits (mineurs)''. C’est seulement après avoir atteint l’âge de majorité qu’ils sont admis à attester ce qu’ils ont vu en leur minorité; mais, à ce moment primitif, leur attestation ne serait pas encore admise. Pourtant, on a enseigné ailleurs (124)Baba (Qama 10, 2): Une femme ou un enfant sont dignes de foi lorsqu’ils déclarent avoir vu une ruche d’abeilles se rendre dans tel champ, le propriétaire peut y aller en retirer le miel; pourquoi donc est-il dit ici de ne pas admettre le témoignage des enfants? R. Aha ou R. Hanania répond au nom de R. Yohanan que R. Yohanan b. Broqa a seulement admis le témoignage des enfants pour une ruche d’abeilles, car même en la volant on n’enfreindrait pas de précepte légal (c’est un bien presqu’abandonné à tout venant). Toutefois, ajoute R. Oshia, c’est vrai pour les abeilles qui voltigent encore; mais une fois qu’elles sont au repos sur le branchage d’un voisin, l’attestation contraire n’est plus valable. R. Zeira demanda: ne semble-t-il pas qu’il faille ajouter foi à une attestation portant sur un fait immédiat, non pour une époque ultérieure? C’est aussi mon avis, répondit R. Mena, et il a été enseigné aussi (125)Tossefta à Baba Metsia ch 2: c’est vrai seulement (d’ajouter foi à leur attestation) lorsqu’aussitôt après la vue du déplacement, ils l’ont déclaré; mais si, après être sortis, ils sont revenus pour faire leur déclaration, il est à craindre que l’attestation se fasse par crainte, ou par séduction.
Pnei Moshe non traduit
בגודלן מה שראו בקוטנן. קתני במתני' ומדייק הש''ס דמשמע דוקא בגודלן נאמנין להעיד על מה שראו בקטנן אבל אם עודן בקטנן לא הא תמן תנינן בפ' הגוזל ר' יוחנן בן ברוקה אומר נאמנת אשה או קטן לומר מכאן יצא נחיל של דבורים ומהלך זה לתוך השדה ונוטל נחילו דאלמא דנאמנין אפילו בקטנן:
ובההוא אמר כן. בתמיה והכא אמר דאינן נאמנין:
ומשני ר' אחא. שאני נחיל דבורים שאין גזילו דבר תורה אלא מפני דרכי שלום דהא הפקר נינהו והילכך נאמן דקנין דרבנן הוא ואין עדותו להוציא מיקרי אבל במתני' אף על גב דנמי במילי דרבנן הוא דמהימן מכל מקום על ידי עדותו גורם להוציא הוא ואינו נאמן אלא בגדלו מה שראה בקטנו:
ובלבד במפריח. הא דנאמן בנחיל של דבורים דוקא שעדיין מפריחות הן ולא נחו על שוכו של חבירו ועל ענפי אילן שלו:
אבל בשוכו. אם כבר נחו על ענפי אילן של חבירו לא דכבר מוחזק הוא ואינן נאמנין להוציא אפילו במילי דרבנן:
לא מסתברא על אתר. מי לא מסתברא לומר דדוקא לאלתר נאמנין כשראו הנחיל של דבורים והגידו מיד הא לאחר זמן לא:
אף אנא סבור כן. דאינן נאמנין אלא מיד:
ותנינן. בהדיא בתוספתא כן:
במה דברים אמורים שהעידו במאמרן. תוך כ''ד שראו מיד אמרו ובתוספתא גריס שהעידו על מעמדן אבל אם יצאו וחזרו ואחר כך אמרו אינן נאמנין שאני אומר מפני היראה והפיתוי שהיה מפחדן או מפתן בדברים אמרו כן ובבבלי שם מסיק דאין נאמנין אלא במסיח לפי תומו:
סליק פירקא בס''ד
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source